Résultats de "Meir Shalev" dans Toutes les catégories

פעם אחת בא החורף, אבל גשם לא ירד ולא היו עננים. "העננים גרים במערה על ראש ההר" אמר סבא אהרון לחבריו, "צריך לעלות לשם ולבדוק מה קרה." "אנחנו לא מאמינים לך," אמרו החברים...

אחרי הכנה נחמה, החתול קרמר, הדב יעקב ואריה בלילות, מאיר שלו כותב על כלבת רועים קטנה, גורה ושמה פנדה. פנדה עוד קטנה וגרה בדיר הכבשים עם אמא שלה, אבל היא רוצה מאוד לצאת...

Wer von den drei Männern, die seine Mutter Judith umworben haben, sein Vater ist, weiß der kleine Sejde nicht...

מָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה כְּשֶׁמִּתְנַדְנֶדֶת לָנוּ שֵׁן? וּמָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה כְּשֶׁהִיא נוֹפֶלֶת? הַכֹּל הִתְחִיל בְּלַיְלָׂה אֶחָד, כְּשֶׁיֶּלֶד אֶחָד הִתְעוֹרֵר וְקָרָא לְאִמָּא שֶׁלּוֹ:

"אִמָּא, הִתְעוֹרַרְתִּי, אֲנִי לֹא יָשֵׁן, בּוֹאִי מַהֵר, מִתְנַדְנֶדֶת לִי שֵׁן!" הַשֵּׁן הִתְפַּלְּאָה: "סְלִיחָה?! זֶה אַתָּה שֶׁמִּתְנַדְנֵד לִי וְלֹא אֲנִי לְךָ!"

מִי הִתְנַדְנֵד לְמִי? מִי נָפַל לְמִי? מִי קִבֵּל אֵיזוֹ מַתָּנָה מֵאֵיזוֹ פֵיָה? מֵאִיר שָׁלֵו עִם סֵפֶר יְלָדִים חָדָשׁ, מַצְחִיק וּמְעוֹרֵר מַחְשָׁבָה עִם צִיּוּרִים נֶהֱדָרִים שֶׁל מִישֵׁל קִישְׁקָה.

סיפור מצחיק ומעציב, אמיתי אך לא ייאמן, שתחילתו ריב אחים ואחריתו ליל אהבים, שהתרחש באוקראינה ובפלשתינה, בארצות הברית ובישראל, על שואב-האבק של סבתא שלי ומעט גם עליה עצמה.

כל בוקר, כשאמה מאוד ממהרת ואורי מאוד מאוד מוכן, הוא אומר לה שהוא לא רוצה, לא רוצה בכלל, לא רוצה בכלל, ללכת לגן. אבל אז, ההפתעה: בחורה חדשה מגיעה לגן. חמוד, חכם, חייכן ויפה, והכל משתנה...

Itamar, ein äußerst gutaussehender Mann, lebt in den USA und kommt jedes Jahr zurück nach Israel, um seinen Bruder Boas zu sehen. Wie es ihre Tradition ist, verbringen die Brüder einen Abend zusammen, trinken und erinnern sich an die Eltern. Doch diesmal erzählt Itamar Boas von seiner Nacht mit einer Frau, die ihn in ihr Haus zwischen Olivenhainen gelockt und in ein vertracktes erotisches Spiel verwickelt hat. Eine überraschende Geschichte über Familie und Verstrickung, Liebe und Sehnsucht, Schönheit und Einsamkeit, Begehren und Widerstreit.

"In the year 1930 three farmers committed suicide here . . . but contrary to the chronicles of our committee and the conclusions of the British policeman, the people of the moshava knew that only two of the suicides had actually taken their own lives, whereas the third suicide had been murdered." This is the contention of Ruta Tavori, a high school teacher and independent thinker in this small farming community who is writing seventy years later about that murder, about two men she loves and is trying to forgive—her grandfather and her husband—and about her son, whom she mourns and misses.