Hebrew Women

פעמים מעטות הצליחה סופרת לצייר בצורה כה אנושית, חיונית וכנה את מערכת היחסים בין אם ובת כפי שגורניק עשתה ביצירת מופת זו, אשר ראתה אור לראשונה ב־1987. אישה בוגרת מתהלכת עם אמה הקשישה ברחובות מנהטן. מבעד לטיולים הללו, המלאים זיכרונות, תלונות והומור משותף, פורשת הסופרת את מאבקה כבת למצוא את מקומה בעולם. בד בבד משחזרת גורניק את חוויות ילדותה בניו יורק של שנות הארבעים והחמישים, כאשר התגוררה עם משפחתה בבניין המאוכלס ביהודים בני מעמד הפועלים.

תיק החקירה נוחת על שולחנה של ליאורה דגני, בלשית משטרה שמכורה לעבודה ולסיגריות, חובבת מגפיים שחורים ומתגעגעת קשות לסבתא שלה. ליאורה כבר פיצחה בחייה כמה תיקים מסובכים. שיטות החקירה שלה - שילוב של אינטואיציות מעולות וחיבה עיקשת לפרטים - ניצחו לא פעם. עכשיו יש לה שורה של חשודים לחקור; סודות של מתבגרים לפענח; ארוחת ערב אצל הוריה שאין דרך להבריז ממנה; וקצין חקירות ששרירי הגב הבולטים שלו עושים לה דברים. ובתוך כל אלה היום הגורלי של אַיָּה משתלט עליה ושואב אותה למערבולת שהאישי והמקצועי מסתחררים בה בלי יכולת לעצור.

רפובליקת גלעד מציעה לשֶלְפְרֶד אופציה אחת בלבד: ללדת ילדים. אם לא תעשה זאת, היא צפויה, כמו כל מתנגדי המשטר, להיתלות על החומה או להישלח אל אחת המושבות ולמות שם מוות אטי ממחלת קרינה. אבל גם תנאי חיים דכאניים אינם יכולים למחוק את התשוקה המינית - לא שלה עצמה ולא של שני הגברים שעתידהּ תלוי בהם. סיפורה של שפחה, חזון מבריק של אמריקה במאה ה-21, כתוב באירוניה מזעזעת ונותן ביטוי מלא לכישרונה האדיר של מרגרט אטווד, לשנינותה ולכושר ההבחנה החודר שלה. זהו תרגיל מופלא במדע בדיוני כמו גם סיפור מוסר כן במיוחד.

אני מסתובבת אליו לאט, עיניי פוגשות את מבטו הקשה. פניי שטופות דמעות אבל זה לא משפיע עליו בכלל – זיע לא נע בפניו. "זה או 'זה' או אני. הבחירה שלך."

רות פֶּרלמוּטֶר שירתה במוסד כל חייה והשתתפה באינספור מבצעים שהשתיקה יפה להם. עתה, לאחר פרישתה, זקוק לה המוסד פעם נוספת – היא מתבקשת לחקור את מותו של עמית לשעבר, סוכן מוסד בגמלאות, שנמצא ירוי לא הרחק מביתו. החקירה של רות תוביל אותה למכתבים היסטוריים שכתב בנימין זאב הרצל לאשתו ולאמו, לפרשיות ריגול שהסתבכו ולמעשים שנעשו במוסד ואולי לא היו צריכים להיעשות. היא תוביל אותה גם לסיפור אהבה אחד, קצר ונוגע ללב, שנדמה שנשכח אפילו ממנה.

המחברת, אישה סקרנית בעשור השמיני לחייה, יוצאת לגילוי סיפור משפחתי בווינה המעטירה, על תפארת אמניה ואנשי הרוח שלה – וינה של הרצל, מאהלר, קלימט ושטפן צוויג.

להיות מובילה בעולם העסקים הוא מפת דרכים חיונית לחיים ולקריירה תובעניים ומאתגרים – אבל גם מלהיבים ועתירי הזדמנויות, אם רק תדעי להיכן להביט.

1933. בילדותה נהגה לידיה לדמיין כיצד תעביר את ימיה בחזרות מפרכות, ובערב תעמוד על במות ותשתחווה בפני קהל לקול תשואות סוערות. בפועל, המציאות הייתה זוהרת פחות. היא לא זכתה בתפקידים הראשיים והנדודים בין ערי פולין היו קשים ואף מסוכנים. ערב אחד התפרץ לחדרה גבר מרשים, ובמהלך ששינה את חייה לעד היא כרכה את זרועה בזרועו ויצאה איתו מחדר ההלבשה.

היא עדיין רווקה בת 30, כפי שהיתה לפני עשרים שנה בדיוק. היא עדיין גרה בבאר שבע וכותבת במקומון, עונדת עגילי פלסטיק זולים, מדשדשת ברגליה הגדולות מזירת פשע אחת לאחרת, מסתבכת בתעלומות בלשיות שאיש לא הטיל עליה לחקור. מתחת לחזותה הגמלונית והאטומה-לכאורה מסתתר מוח חד וחריף, שממשיך להפתיע את עמיתיה ויריביה. ואחרי ששת רבי-המכר שכתבה עליה שולמית לפיד - אין ספק שליזי בדיחי היא האנטי-גיבורה הכובשת ביותר בספרות הבלש העברית.

God did not curse Eve or limit women in any way. Sadly, modern translations of Genesis 3:16 make it look like God did both. God didn't curse Adam either, but God did speak to him in a way exactly parallel to the other rebel in the Garden of Eden, the serpent-tempter. And two curses were imposed by God because of them.

ענת לויט – ילידת תל אביב 1958, סופרת ומשוררת. פרסמה אחד עשר ספרי פרוזה ושירה, ביניהם יומנה של אישה מודרנית, ניקול ופייר (פרוזה), עירומה על גב סוס במונגוליה ותפילת יחידה (שירה). זכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה.

א.ב. יהושע מסתתר משועשע מאחורי הקלעים של המקדש השלישי, הנובלה הדיאלוגית הזאת ונוטש אותנו לנפשנו עם הדמויות, אך לא לפני שרקח עלילה מפולפלת של נְכלים רבניים סבוכים, בפאריז ובתל־אביב, עלילה שהוא מושך בחוטיה הצבעוניים ושודד למענה לפאריז חומרים מן הנובלה האיטלקית שלו, 'הבת היחידה', כדי להעמיד אותם לבסוף, כעבור שנים רבות, על ראשם בתל־אביב.

"אין בעולם גיהינום גדול יותר מנישואים מאושרים!" כך נפתחת היצירה – דליקה, תוססת, חופשייה ומלאת תשוקה, כפי שרק גבריאל גרסיה מארקס יודע ליצור. זוג לטינו־אמריקני עשיר מתקרב לחתונת הכסף. זהו רגע מתאים לעריכת דין וחשבון על החיים. אבל האישה, גרסיאלה שמה, נמצאת כאילו לבדה מול אדם אילם, לא יותר מבובה. גרסיאלה פותחת במונולוג, או בדיאלוג כושל, על האושר והיעדרו, על האכזבות, אובדן האמון והכבוד, הבגידות והשקרים, ועל הזמן שחלף ולא יחזור. "נאום אהבה נגד גבר יושב" הוא כתב אישום חריף, ובד בבד סיפור תולדותיהם של חיים משותפים ושל מה שמסתתר במעונם של זוגות מאחורי הדלת הסגורה. זהו דיוקנה של אישה המשרטטת