Join Co-hosts and Chavrutas Shai Goldman and Akiva Sturm on another exciting journey through the intricacies of a mitzvah in this week's parsha!

Balak 5785

פירוש איסור שלא לקסום

מקללת בלעם שנהפכו לברכה איתא כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל. והנה בספר החינוך פרשת שופטים מצוה תק״י שנמנענו שלא לקסום. והוא מדכתיב לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף ופירש״י עה״ת שם קוסם קסמים, איזהו קוסם, האוחז את מקלו ואומר אם אלך אם לא אלך. וכן הוא אומר, עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו, ע״כ. וכן איתא בספרי. אולם בתוספתא מסכת שבת פרק ז׳ השואל במקלו ואומ' אם אלך ואם לא אלך הרי זה מדרכי האמורי אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו ע״כ. משמע דאין זה לא תעשה מן התורה מיוחד. רק נכלל באיסור דרכי אמורי.

וע׳ במשנה תורה הל׳ ע״ז פרק י״א איזהו קוסם זה העושה מעשה משאר המעשיות כדי שישום ותפנה מחשבתו מכל הדברים עד שיאמר דברים שעתידים להיות ויאמר דבר פלוני עתיד להיות או אינו הווה או שיאמר שראוי לעשות כן והזהרו מכך, יש מן הקוסמין שמשמשים בחול או באבנים, ויש מי שגוהר לארץ וינוע וצועק, ויש מי שמסתכל במראה של ברזל או בעששית ומדמין ואומרים, ויש מי שנושא מקל בידו ונשען עליו ומכה בו עד שתפנה מחשבתו ומדבר, הוא שהנביא אומר עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו, ע״כ. ומשמע דזה פירוש אחר. ולא ידעתי מנין לו מדברי חז״ל.

וע׳ סנהדרין קו. ואת בלעם בן בעור הקוסם קוסם נביא הוא אמר רבי יוחנן בתחלה נביא ולבסוף קוסם ע״כ, מזה קצת ראיה דקוסם הוי סוג נבואה שאינו מרוח הקודש, וכדברי הרמב״ם. וכן משמע משמואל א פ״ו, וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים לֵאמֹר מַה נַּעֲשֶׂה כו׳, שהיו שואלים לקוסמים מה לעשות כפי העתידות, וכדברי הרמב״ם. וכן בישעיהו פ״ג שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן ע״כ. ובמלבי"ם ביאור המילות ישעיהו ונביא וקסם. הנביא מגיד עתידות בדבר ה'. והקוסם עפ"י ניחוש או גורל או אצטגנינות, והוא אחר הנביא, ותמצאם סמוכים לרוב לפי מדרגתם, חזון וקסם (ירמיה י"ד ג', יחזקאל י"ב כ"ד. י"ג ו' ז', ט' כ"ג, מיכה ג' ו' ז'):

Chukat 5785

פסול עגלה בפרה אדומה

עמנ״ח שצ״ז מה שפלפל בדין דצריכין לקנות פרה אדומה כשהיא ג׳ שנים או יותר, וז״ל וצריכין לקנות אות' כשהיא פרה ואין לוקחין עגלה ומגדלין אותה, דכתיב ויקחו אליך פרה. ואם לא מצאו אלא עגלה, פוסקין עליו הדמי' והוא בבית הבעלי' עד שתגדיל ותעש' פרה. והראב"ד בהשגות דעתו דאין קפיד' בזה רק אסור להקדיש בעוד שהיא עגלה דה"ל מחוסר זמן ואין מקדישין מח"ז למזבח, ופרה חטא' קרי' רחמנא, אבל הלקיח' בלא הקדש אין קפידא. וע' בכ"מ דכ' דבספרי זוטא משמע כדברי רבינו, וכן כ' הרהמ"ח. והנה אף על פי שהוא מה“ת, מ"מ נרא' דבדיעב' אינו מעכב, ולא נפסל' בכך, מדלא כ' זה דפסול כמ"ש אח"כ גבי שאר דינים נרא' דאינו מעכב. וצריכ' שתהא בת ג' או ד' שנים, ועיין במנ"ל באריכות כו׳ וראיתי בפ"ב דפר' במ"א גבי פרת חטאת מעוברת דר"א מכשיר וחכמי' פוסלים מביא הר"ש בשם מהר"י סומפענ' דפליגי אם העובר כשר לפרה כיון דלא לקח' כשהיא פרה ועובר נקט משום רבותא דר"א אבל ה"ה אם לקחה עגלה פוסלים חכמים משום דרשה הנ"ל ע“ש, א"כ מוכח דאף בדיעבד פסול' בלקח' עגלה וצ"ע. וע"ש (שהביא) שמביא בשם ספרי זוטא נראה דכשר ע“ש, וכן כתבו התוס' בב"מ דף למ"ד ע“א כו׳ ע״ש.