Résultats lu par "זיו זוהר מאיר" dans Toutes les catégories

ספר קולי — ״מול היערות״ מאת א. ב. יהושע

"הסיפור הראשון שכתבתי, שראה אור ב־1957, נקרא "מות הזקן" ובו מתואר זקן שמתעקש לחיות והחליטו דיירי הבית לקבור אותו. המוות הוא חלק מהחיים וצריך לשאת אותו בתוכך ולא לפחד ממנו." (אברהם ב. יהושע)

9 סיפורים מאת אברהם ב. יהושע

בכפר ההרים הנידח והשכוח יתיר עוברת אחת ליום רכבת אקספרס מפוארת, ואינה עוצרת. המלחמות פסחו על הכפר, והשגרה האפורה של תושביו הדעוכים משועבדת כל-כולה לרגע היומי שבו חולפת הרכבת. התושבים הכמהים להתרגשות חיה ואמיתית מתכננים להוריד את הרכבת מן הפסים בהפקר של פריקת אחריות, כדי לזכות בחוויה של דאגה וחמלה אנושיות מול האסון. כשנדפס הסיפור לראשונה התפעמו הקוראים והמבקרים מכוחם המפתיע ומן החידוש שבו, שבישר דור חדש בפרוזה העברית. היום, במבט לאחור, הוא עדיין מרגש בעוצמתו העלילתית ובאיכויותיו הסגנוניות, ואף מתגלים בו בדיעבד מבני העומק המזינים את כתיבתו המאוחרת יותר של יהושע, ומחזקים את הרושם העז שהם מותירים.

בכל אחת מצמד הנובלות שבספר הזה משמיע מישהו סיפור באוזני אדם קרוב – סיפור על בגידה וקנאה. בראשונה, "איטרוף": שאול, גבר לא צעיר, חווה בהתמסרות מלאה, בתשוקה ובעוצמה, את הרומאן של אשתו אלישבע עם גבר אחר, שאתו היא מקיימת את חייה האמיתיים. "הסיפור" הזה מעסיק אותו בינו-לבינו כבר עשר שנים, אבל רק עכשיו, לראשונה, הוא מלביש את המצב במלים ומשתף בו את אסתי, אשת אחיו. בנובלה השנייה, "בגוף אני מבינה": רותם, אשה-נערה, שיחסיה המנוכרים עם אמה, נילי, היו לה במשך שנים מקור לכאב, יושבת עכשיו ליד ערש-הדווי של אמה כדי לקרוא באוזניה סיפור שכתבה עליה.

״קיצור תולדות האנושות״ היה ספר על העבר. ״ההיסטוריה של המחר״ היה ספר על העתיד. עכשיו בא תורו של ההווה. 21 מחשבות על המאה ה־21 הוא ספר על ההווה. על המהפכות, הוויכוחים, הספקות, הסכנות וההזדמנויות של הרגע הזה. זה ספר שבו יובל נח הררי מכוון את איזמל המנתחים החד שלו לסוגיות מורכבות המוכרות לכל קורא — הגירה, טכנולוגיה, עבודה, טרור, סביבה, פוליטיקה - כדי להכניס בהן קצת סדר והיגיון.

אגדה קלטית עתיקה מספרת על ציפור נדירה ומופלאה, המזמרת פעם אחת בחייה. למן הרגע שבו היא זונחת את קינה היא תרה אחרי עץ קוצני, ובמצאה אותו היא נצמדת לקוץ הקשה ביותר ושרה שיר נדיר ביופיו העולה לה במחיר חייה. סיפור זה משמש מוטו לספר "ציפורים מתות בסתר" שעשה היסטוריה מאז צאתו לאור בארצות הברית.

ספר הדקדוק הפנימי', שראה אור לראשונה ב-1991, הוא מפסגות יצירתו של דויד גרוסמן ומן הרומאנים הגדולים של הספרות העברית בת-ימינו. על רקע שכונת בית-הכרם בשנות השישים עוקב הספר אחר עולמו הפנימי של אהרון במשך ארבע שנים של התבגרות מעוכבת, מגיל אחת-עשרה וחצי ועד אחרי גיל חמש-עשרה. מילד מוצלח שזוכה תמיד לשבחים על המצאותיו מלאות הדמיון הופך אהרון למישהו שהחיים פסחו עליו, ובמקום להשתתף עם בני גילו בכניסה המרגשת אל עולם המבוגרים הוא מתבונן בה מבחוץ, בזעזוע.

זוהר בר, פרוד טרי מאשתו, מרצה מן החוץ לספרות אנגלית בקולג' נידח בקליפורניה, מקבל הצעת עבודה: לבלות את חופשת חג ההודיה בבקתה של ישראלים אמידים בהרי הסיירה, ולהעביר סדרת הרצאות בנושא התמחותו - הספרות הבלשית. אבל העיסוק בבילוש, מתברר, לא יהיה אקדמי בלבד. הרחק בהרים המעצורים נפרצים, והאמת, אותה ניסו להסתיר משך שנים, מאיימת לצאת לאור. האם ייתכן כי אחד מהאורחים הוא רוצח?

ערב ירד על הספרי. שני ארנבים, ישבו גב ל גב על השא, לעסו גבעולי עשב, ופטפטו. ״אני מכרח לשבור שיא,״ אמר פוז, הארנב הקטן. ״בשביל מה לך?״ שאל עמיקוד, אחיו הבכור. ״בשביל להיות הכי טוב במשהו״ ענה פוז. ״ לא תצליח,״ אמר עמיקוד, ״ראשית כל, כי אני תמיד אהיה יותר טוב ממך, ושנית, כי כבר שברו את כלם.״ ״את כל

יום הדין הוא ספר המתח האחד־עשר של ליעד שהם, בהם רב־המכר עיר מקלט שסדרה על פיו עולה בקרוב. ספריו של ליעד שהם תורגמו לשפות רבות וזכו להצלחה בינלאומית.