חברה גדלה ומתפתחת, וזקוקה למימון לצורך התפתחותה. המקורות לכך בעקרון הינם הון וחוב. מה המבנה הנכון - כמה הון וכמה חוב? איך מתכננים נכון, מהן העלויות ובמה יש להתחשב? מתי נכון להכניס משקיע באקוויטי? ומה בין משקיע פיננסי, משקיע מקצועי והנפקה לציבור? מה נקבל ועל מה נצטרך לוותר? על כל אלה ועוד שוחחתי בפרק 57 של חוקי המשחק, עם רו"ח שחר זיו, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון BDO זיו האפט. מוזמנים להאזין.

על רקע האירועים האחרונים במדינה ומקרים רבים בשדה המשפטי החלטתי להקדיש פרק לשיחה על טראומות וההשפעה שלהן. בפרק זה של חוק המשחק שוחחתי עם פרופ' יעל להב, פסיכולוגית קלינית מומחית וראש המעבדה לטראומה נפשית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

מדוע במקרי אונס אנחנו נתקלים הרבה פעמים בדחיית התלונה, לעיתים בשנים? מה קורה כאשר נפגע טראומה, כגון שורד שבי או נפגעת מינית, מגיעים לחקירת משטרה או שב"כ? מהו המנגנון של הזדהות עם התוקפן, ולמה הוא גורם? והאם פוסט טראומה מתבטאת תמיד באותו האופן?

על כך ולעוד סוגיות רבות, מוזמנים להאזין.

עו"ד אסנת אלדר היתה בעבר בעלת חברה להפקת אירועים. לאחר שנים רבות בתחום החליטה לשנות מקצוע, למדה משפטים וכיום היא עורכת דין העוסקת בתכנון הורשה והעברה בין דורית והכנה משפטית לגיל השלישי.

מה גרם לה לרצון לעבור מתחום האירועים לתחום המשפט, הכל כך שונה? האם יש כלים שרכשה בעיסוק הקודם שמשרתים אותה גם כיום בתחום הנוכחי? איך היו הלימודים בגיל מבוגר יותר?

שוחחנו על רפורמה משפטית, על יפוי כח מתמשך – מהו, הגמישות שיש בו והאם הוא מוכר מספיק, ועל התאמת חוק הירושה למצב החברתי היום, כולל משפחות להט"ביות ועל תיקונים לחוק הירושה שנחקקו על רקע מלחמת חרבות ברזל.

מוזמנים להאזין.

נרצה או לא, לדרך שבה אנחנו מתלבשים יש משמעות חברתית. תמיד עניינו אותי המשמעויות שיש לפריטי אופנה שונים, מהו הסאב-טקסט של קודי לבוש, מדוע לובשים פריט מסוים ונמנעים מאחר, ומתי אנחנו באמנת מבינים את המשמעות או סתם זורמים עם העדר.

בפרק 54 של "חוקי המשחק" שוחחתי עם אילן בז'ה, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, ובעל נסיון ניהולי בכיר בכמה וכמה חברות אופנה, על אופנה באופן כללי ובדגש על בעלי מקצועות חופשיים ועורכי דין. מדוע לובשים (או לבשו) חליפות? מה משמעות תקרית החליפות בין הנשיא זלנסקי לנשיא טראמפ, ותקרית הגרביים של סגן הנשיא וואנס? ומדוע להתלבש בחליפה, ולא בחולצת פולו? שוחחנו גם חריגות מקוד לבוש מקובל, על השפעות אופנתיות בין מדינות בעולם ומתי ניתן לחזות אותן, על שינויים הסטוריים שהובילו לשינויי אופנה, על לבישת מותגים או דווקא העדרם, וגם – איך לא – על השפעת הבינה המלאכותית על התחום.

מוזמנים להאזין.

שלי סבר היא יועצת אסטרטגית למיתוג אישי ועסקי (בשבתון...), חברת מועצת העיר כפר סבא. מחזיקת תיק התרבות והאמנות, מחזיקת תיק ערים תאומות וקשרי חוץ, חברת דירקטוריון בחברה לתרבות ופנאי כפר סבא, יו"ר ועדת תרבות, יו"ר ועדת בטחון, יו"ר ועדת ערים תאומות וקשרי חוץ, חברת ועדת משנה לתכנון ובנייה. מעודדת יזמות נשית, מרצה ומנחת סדנאות למנהלים, מנהלות, יזמים, יזמיות בעלי ובעלות עסקים בנושאי גיבוש אסטרטגיה אישית וארגונית, שיווק דיגיטלי, מיתוג אישי ופיתוח עסקי ומותגים. לשעבר מנכ”לית סקיצה – בית הספר לפיתוח עסקים ומותגים וסמנכ"לית משרד הפרסום - קליקה.

ניהלנו שיחה ערה, שהתחילה באותנטיות ואמינות בשיווק ומיתוג, דרך המעבר של שלי לעולם הפוליטיקה העירונית ועד לפעילותה כיום. מה למדה על פוליטיקה עירונית שלא ידעה, האם השלטון המרכזי ופוליטיקת הזהויות חודרת לשלטון המקומי, פעילותה לקידום נשים ומקומן של נשים בפוליטיקה, ועוד ועוד. מוזמנים להאזין.

האורח שלי בפרק 52 של חוקי המשחק הוא צבי סטפק, יו"ר מיטב ניירות ערך ויו"ר "קפיטליזם קשוב", חברת לתועלת הציבור. סטפק מאמין בקפיטליזם, אך לא בצורתו הקיצונית והחזירית. בשיחתנו הוא מסביר מהי קשיבות ומהו קפיטל קשוב, מה ההבדל בינו לבין ESG, מדוע הוא משתלם לחברות, למנהלים ולבעלי שליטה, ואיך יישם את הרעיון במיטב. סטפק קידם גם את ההצעה לשינוי חוק החברות בעניין.

שוחחנו גם על אחריות חברתית של אנשים עשירים, על ניהול הסיכונים המוטעה של הממשלה, מדוע האופוזיציה איננה לוחמת ומה הסיבה לכך שאנשי עסקים לא נכנסים לפוליטיקה. לכך ועוד, מוזמנים להאזין.

עו"ד מוטי קריסטל הוא מומחה למשא ומתן וניהול משברים. את דרכו החל במשרדי הביטחון וראש הממשלה בשורה של תפקידים במסגרת צוותי המשא ומתן המדיניים עם ירדן והפלסטינים, (2001-1994).

שוחחנו על ניהול משא ומתן בין מדינות להבדיל ממשא ומתן בין חברות עסקיות. מהי הדינמיקה של ניהול מו"מ כזה? מה החשיבות של מסרים/הדלפות/ספינים תקשורתיים במשא ומתן בין מדינות? מה המשמעות הפרקטית של הסכם כתוב בין מדינות, ובייחוד של נספחים סודיים שבו, כאשר לא תמיד יש סנקציה אמיתית להפרה? איך מתבצע בפועל מו"מ עם אירגוני טרור? והאם אנחנו בוחרים את המתווך, או שהוא בוחר אותנו?

על כל אלה ועוד הרבה, בפרק זה. מוזמנים להאזין.

האורחת שלי בפרק 50 היא עו"ד אפרת נחמני בר, סא"ל במיל., לשעבר סגנית הסניגורית הצבאית הראשית, בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני צבא ובטחון, משפט מנהלי, דיני עבודה ויצוג נפגעי ונפגעות עבירה.

לעיתים קורים מקרים של פגיעה במהלך פעילות פח"עית (כגון במקרה איאד אלחלק, או דורון קסטלמן). מדוע נדרשת חקירה? האם אין לפוגעים הגנה בכך שפעלו במסגרת פעילות כזו? חיילים פועלים תחת לחץ, ואין להם עו"ד צמוד. מתי אירוע נחשב מבצעי ומתי לא, ומהי המשמעות? האם יתכן מצב בו חייל לא פעל כשורה, ובכל זאת לא יועמד לדין?

כיום יש לחיילים זכות במקרים מסויימים לייצוג ע"י עורך דין גם בדין משמעתי. איך זה התחיל ובאלו מקרים? האם קצין השיפוט חייב לשפוט לפי דין? האם ניתן לערער?

על שאלות אלו ורבות אחרות – מוזמנים להאזין.